תכנית צדק מאחה לנוער עובר חוק

קד"ם לנוער עובר חוק: תהליך קד"ם לנוער עובר חוק הוא תהליך חלופי או תהליך נלווה להעמדה לדין פלילי. בתהליך נפגשים הנער שעבר על החוק ומשפחתו המורחבת, עם נפגע העבירה ומשפחתו, ועם אנשי מקצוע, במטרה לדון בעבירה שביצע ובתוצאותיה.

התהליך מתקיים רק במקרים בהם הודה הפוגע בעבירה ונפגע העבירה ומשפחתו מסכימים לתהליך.

לתהליך תרומה משמעותית לנער הפוגע:

• התהליך מאפשר לקיחת אחריות על הפגיעה ועל ההשלכות שלה

• ניתנת לנער ההזדמנות להביע חרטה ולבקש סליחה מהנפגע

• התהליך מאפשר לנער לתקן את הנזקים שנגרמו לנפגע כתוצאה מביצוע המעשה

• הנער הפוגע עובר תהליך המשפר את קשריו עם משפחתו ועם הגורמים החינוכיים-טיפוליים המלווים את הנער ומסייעים לו להחזיר את חייו למסלול הנורמטיבי ולשילובו מחדש בקהילה.

אחרי מספר מפגשי הכנה וכחודשיים מתחילת התהליך, מתכנסים כל המעורבים להיוועדות משותפת. מפגש ההיוועדות אורך מספר שעות ובמהלכו מתאפשר לנער הפוגע ולמשפחתו לקחת חלק פעיל בתיקון הנזק, בפיצוי נפגע העבירה ובמניעת הישנות מעשי העבירה.

במפגש ההיוועדות משתתפים הנער, משפחתו ואנשים קרובים אחרים, נפגע העבירה ותומכיו, קצין מבחן לנוער, קצין הנוער במשטרה, אנשי מקצוע נוספים לפי הצורך ומנחה המפגש.

כל אחד מהמשתתפים מציג את נקודת מבטו לגבי הנזקים והשלכות ביצוע העבירה עליו ועל הסובבים אותו.

הנער, משפחתו ואנשים הקרובים אליהם, מגבשים את התכנית לתיקון הנזק ומניעת עבירות נוספות. על התכנית לענות על הצרכים השונים של הנער שביצע את העבירה ועל ציפיותיו של נפגע העבירה לתיקון הפגיעה.

כל המשתתפים חוזרים ומתכנסים לשמיעת תכנית המשפחה ולאישורה במשותף.

לאחר אישור התכנית, המשתתפים חותמים על הסכם.

ביצוע התכנית מתפרס על פני מספר חודשים (בין 3 ל-6), ועמידה מלאה בה מאפשרת לקצין המבחן להמליץ למשטרה על סגירת התיק הפלילי ומחיקת הרישום הפלילי.

המנחה מלווה את המשתתפים בתהליך ההכנה ומנחה את ההיוועדות.

הנ"ף לנוער עובר חוק: הנ"ף – היוועדות נפגע-פוגע הנו תהליך צדק מאחה בו מתקיים מפגש בין הנער שביצע את העבירה והוריו, עם נפגע העבירה (ותומכיו). מטרת התהליך לדון במעשה העבירה ובהשלכותיו, בנזקים ובדרכים לתקן אותם. לאחר הכנה של כחודש וחצי, מתקיימת היוועדות ובסיומה נכתב הסכם הבנות בו מועלים על הכתב תכני המפגש וההסכמות אליהם הגיעו המשתתפים.

1. הנער קיבל אחריות למעשה הפלילי במשטרה.

2. מדובר בעבירה מסוג עוון או פשע למעט סוגי העבירות הבאות: המתה, מין, סמים, אלימות במשפחה, עבירות אלימות חמורות (אלא אם כן ניתן לכך אישור מיוחד).

3. אין לנער תיקי משטרה פתוחים נוספים שהוא מעורב בהם כחשוד בביצוע עבירה.

4. אין לחובתו של הנער מאסר על תנאי בר-הפעלה.

5. החקירה הסתיימה ומדובר בתיק שאלמלא קיום הקד"ם או ההנ"ף היה מומלץ להגיש כתב אישום נגד הנער בגין העבירות המיוחסות לו.

6. הנער ביצע את העבירה מעל גיל 12 ובטרם מלאו לו 18 שנים.

7. הנער נתן את הסכמתו לקיום התהליך.

8. נפגע העבירה נתן את הסכמתו לקיום התהליך.

המפגש הבלתי אמצעי שמאפשר התהליך, יכול יותר מכל להביא נערים פוגעים לזהות את השפעת התנהגותם על אחרים ולהבין את מידת הסבל והנזק שגרמו.

דרך תקשורת ישירה עם הנפגעים, הנערים יכולים להתנצל, לתקן את הנזק שגרמו, ולהקטין את הסיכון של חזרה על מעשיהם.

זאת בניגוד להליכים המקובלים שבהם אין מעורבות של שני הצדדים בקבלת ההחלטות, אין דרישה מהפוגעים לעמוד מול נפגעי העבירה הישירים והעקיפים, ולרוב אין דיון עם הפוגע על תיקון הנזק עבור הנפגעים.

בתהליכים אלו, ניתן לזהות את הפוטנציאל הטוב הקיים בנער ולהציע אפשרויות לשיקום חברתי. הנער בודק, עם שאר משתתפי המפגש, דרכים לתקן את הנזק שעשה ע"י התנצלות, שירות קהילתי, פיצוי או דרכים אחרות.

המשפחות נתפסות כבעלות כוחות וכוונות חיוביות לשמור על שלום ילדיהם ועל שלום החברה. בני נוער נתפסים גם הם, כמסוגלים לתרום לבניית תכניות אשר משפיעות על חייהם.

ברוב המקרים מגיעים משתתפי קד"ם לנוער עובר חוק לפתרונות שבבית המשפט לא ניתן להשיגם.

ממחקרים עולה שהתהליך מביא להקטנת הפחד והכעס של הנפגע כלפי הפוגע, הפחתת סימפטומים פוסט טראומתיים ומניעת תיוג מיותר של נערים כעבריינים.