פעילות במוסדות חינוך

ניתן לקיים 2 סוגי תהליכים בבתי ספר:

א. תהליכי קד"ם במצבי מצוקה וסיכון של תלמידים בבתי ספר.

קד"ם הינו תהליך קבלת החלטות מובנה, שנועד לסייע לקטינים ומשפחות בהתמודדות עם קשיים ומצבי משבר. תהליך זה מאפשר התמקדות בזיהוי הצרכים והדאגות ביחס לתלמיד הקשור למצב המשבר, הרחבת הרשת המשפחתית-קהילתית אליה הוא משתייך, הגדלת המשאבים לטיפול בקשיים ושיתוף אנשי מקצוע משמעותיים. לשם הגשמת מטרות אלה, בתהליך קד"ם, מתכנסים כל הגורמים המעורבים למפגש משותף למציאת פתרונות מותאמים וישימים. מטרת התהליך לייצר תכנית הנותנת מענים לצרכיו וקשייו של התלמיד הלומד בבית הספר תוך שילוב המשפחה, הקהילה ואנשי המקצוע מבית הספר. תהליכים אלו מאופיינים בפתיחות ושיח כנה, בחיזוק תחושת השותפות והאחריות של המשפחה, הקהילה ואנשי המקצוע ובמתן מענים מותאמים לתלמיד הנמצא במצב הסיכון.

ב. תהליכי צדק מאחה במקרי פגיעה בבתי ספר

מטרות תהליכי הצדק המאחה הנן איחוי ותיקון הנזק לנפגע המעשה איחוי בקהילת בית הספר ומתן מענה לצרכי הפוגע – כל זאת בשיתוף המשפחה וקהילת בית הספר. מדובר תהליכים מעמיקים ומורכבים, במהלכם, תאתר מנחת התהליך את הדמויות השונות שיש לצרפם ותפגוש כל אחת מהדמויות שאותרו כדי לגייסם לתהליך ולהכינם לקראת מפגש ההיוועדות (המפגש המסכם אליו יגיעו כל המשתתפים ובסופו צפויה להתקבל תכנית). התהליך רצוני ותלוי בהסכמתם של המשתתפים ובשיתוף הפעולה עם עקרונות התהליך.

שינוי תרבותי משמעותי אפשרי בתוך מוסדות חינוך כאשר אלה בוחרים לעבוד עם תלמידיהם בגישה מאחה. מערכות היחסים בין המורים לתלמידים משתפרות כאשר המתח המאפיין אינטראקציות בין אישיות מנוהלים באופן מאחה. הרצאות מופשטות שמטרתן לעורר ציות מוחלפות בדיאלוגים קונקרטיים אודות התנהגות, מערכות יחסים וקהילה. כאשר התלמידים מבינים שתהליכים מאחים הוגנים והגיוניים ולא מענישים/נוקמים הם מתחילים לשתף פעולה עם בית הספר ולקחת בעלות ואחריות על התנהגותם. לעומת זאת, תלמידים הנענשים ברוח הגישה המסורתית נוטים למשוך את ידיהם ממעורבות בכיתה ומסתגרים. היישום של תפיסת הצדק המאחה נשען על מספר כלים פשוטים ויעילים ועל מכוונות של הצוות בהתנהלותו. קבוצת תלמידים/כתה מאחה תתאפיין ברמות גבוהות של תמיכה, ביחד עם גבולות ברורים. זהו מקום בו פתרון בעיות נעשה עם התלמידים. סוג השיחות אותן ניתן לשמוע בכיתות אלה נסבות סביב נושאים כמו: מה קרה? מה היתה החשיבה מאחורי ההתנהגות? מי הושפע ממנה ובאיזה אופן? שיחות אלה מתמקדות בתהליכים הוגנים, באחריות וחשבון נפש, בחובת-הסבר ובתיקון מערכות יחסים שניזוקו. כדי להביא לשינוי התנהגות עלינו ליצור תהליך שיערב את התלמידים בדיאלוג משמעותי אודות המעשה שהם עשו או לא עשו. סוג כזה של דיאלוג לעולם יהיה כרוך בדיון אודות רגשות.

בנוסף לתהליכי הקד"ם והצדק המאחה המתקיימים סביב מקריים פרטניים, תפיסות הצדק המאחה והקד"ם מביאות עימן כלים יישומיים המסייעים לצוות החינוכי בבתי הספר להטמעת אקלים מיטבי והגברת המוגנות. מטרת ההכשרות לצוותים החינוכיים הנה לייצר שפה אחידה בין אנשי הצוות ולהעשיר את הכלים היישומיים העומדים לרשותם. הנושאים הנלמדים בהכשרה בין היתר הינם עקרונות הקד"ם והצדק המאחה, תמיכה אל מול הצבת גבולות, שפה מאחה, הליך הוגן , מצפן הבושה ועוד.

כל המפגשים כוללים למידה תיאורטית בשילוב למידת עמיתים, התנסות בתרגילים, סימולציות, סרטים ודוגמאות מן השטח.

הרצאה ייחודית, המאפשרת חשיפה לתחום הצדק המאחה. בהרצאה נציג את תפיסת הצדק המאחה, הצדק המאחה מול ההליך הפלילי, יתרונות עבור פוגעים ונפגעי עבירה, עקרונות התפיסה ואופני יישום בשטח, דרכים להתמודדות עם מצבי מצוקה וסיכון של ילדים ונוער בחברה הישראלית. הרצאת חשיפה מרתקת, מלווה בדוגמאות מהשטח סרטונים ודיון.